פסק-דין בתיק ה"פ 262/02

1.         בין התובעת (להלן:"שמר") לבין נתבעת מס' 1 (להלן:"מירג') נחתם בזמנו הסכם שכירות מקרקעין שהעניק לשמר אופציה לרכישת המקרקעין עליהם הקימה שמר את מפעלה. בבואה לממש אופציה זו התברר לה כי רשום עליהם שיעבוד לטובת בנק דיסקונט. שמר הגישה התביעה נשוא פסק דין זה על דרך של המרצת פתיחה ובה עתרה להצהיר כי האופציה שבידה גוברת על השיעבוד.

2.         שמעתי ממושכות את הראיות וביום 22.6.04, קבעתי מועדים להגשת סיכומים בכתב. לפי קביעתי זו היה על שמר להגיש סיכומיה עד ליום 1.10.04.

מאז נעניתי מידי פעם לבקשות הצדדים לדחות את המועדים להגשת הסיכומים שנומקו בכך שחלות התפתחויות אשר כנראה ייתרו את הצורך במתן פסק דין. ההחלטה האחרונה בענין זה ניתנה על ידי ביום 14.3.05, ובה הארכתי המועד עד ליום 24.7.05. הסיכומים לא הוגשו גם עד מועד זה והפעם גם לא הוגשה בקשה  להארכת המועד. תחת זאת הודע טלפונית למזכירות ביהמ"ש כי עדיין מתנהל מו"מ שתוצאתו צפויה לייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית.

3.         משלא הוגשה הודעה על הסדר וגם לא בקשה להארכה נוספת של המועד החלטתי ביום 16.11.05 כי אם לא תוגש בקשה עד ליום 31.3.06, תמחק התביעה מחוסר מעש ללא צו להוצאות.

4.         רק לאחר החלטה זו הגיש ב"כ הבנק ביום 11.12.05 בקשה למתן פסק דין הדוחה את התובענה תוך חיוב שמר בהוצאות. לענין ההוצאות התבקשתי להתיר הגשת ראיות.

5.         ביקשתי וגם קיבלתי את תגובות שמר ומירג' לבקשה זו ולאחר העיון בבקשה ובתשובות לה אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתיחסת לבנק ומוחק אותה ככל שהיא מתיחסת למירג' ללא צו להוצאות. להלן אפרט את נימוקי לכך.

6.         מתשובת שמר נמצאתי למד כי בינתיים נחתם בין הבנק לבין מירג' הסכם במסגרתו בוטל השיעבוד שהוטל ע"י הבנק על המקרקעין. ביטול זה כשלעצמו כבר מייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית בתיק.

            ביטול השיעבוד היה כרוך בתשלום תמורה לבנק בגין מכירת הזכויות במקרקעין ע"י מירג', תשלום שמבחינת הקונה התאפשר רק בחודש אוגוסט 2005. זו הסיבה בגינה התבקשה הדחיה בהגשת הסיכומים עד למועד זה.

7.         מאידך "אבד הכלח" על הצורך בהכרעה שיפוטית בתיק גם מבחינתה של שמר, שכן היא הודיעה ביום 5.5.05, למירג' שהיא מבטלת את מימוש האופציה והעבירה את מפעלה לאתר אחר.

8.         הסיבה ששמר לא הודיעה לביהמ"ש כבר לאחר ה-5.5.05, שהיא מבקשת להפסיק את התובענה היתה, שמירג' סירבה לקבל את הודעת שמר על ביטול מימוש האופציה והצדדים רצו להשאיר תיק זה בחיים כדי שניתן יהיה במסגרתו לקבל תוקף של פסק דין להסדר ביניהם במחלוקת הזו.

9.         בשל כך ששמר ומירג' טרם הגיעו להסכם זה מתנגדת שמר למתן פסק דין הדוחה את התובענה מחשש שדחיה כזו תהווה השתק עילה והשתק פלוגתא במחלוקת שבינה לבין מירג'.  שמר מציעה לכן שהתביעה תמחק ולא תדחה והיא מבקשת שהדבר יעשה ללא צו להוצאות נוכח התנהגות הבנק לפני הגשת התביעה וגם לאחר שזו הוגשה כנטען בתשובה.

10.       מירג' בתשובתה משאירה את שאלת דחיית התביעה או מחיקתה לשיקול דעת ביהמ"ש ובאשר להוצאות גם היא מבקשת שכל צד ישא בהוצאותיו.

11.       החלטתי כאמור לדחות את התובענה ככל שהיא מתיחסת לבנק מפני שהבנק מבקש כך וזכותו לקבל סעד זה וסעד זה דווקא.

12.       אשר למירג', החלטתי למחוק את התובענה כדי שפסק דין הדוחה את התביעה לא יוכל לשמש השתק עילה ביחסים שבינה לבין שמר ומירג' בתגובתה לא עומדת על דחיית התובענה דווקא.

13.       אשר להוצאות  - מסכים אני עם עמדת מירג' כי מן הראוי שכל צד ישא בהוצאותיו וזאת לא רק בשל ההתפתחויות כפי שתוארו לעיל אלא גם מפני שמהראיות ששמעתי עולה כי התנהגות הבנק בפרשה, גם אם לא היה בה כדי שתתקבל התביעה נגדו, היה בה כדי לא לזכותה בהוצאות.

14.       התנהגות כל הצדדים בפרשה, היינו אי שיתוף בית המשפט בהתפתחויות שחלו לפני המועד האחרון שקבעתי להגשת הסיכומים (24.7.05) ואי הגשת בקשה להארכה נוספת לפני מועד זה היא התנהגות בלתי ראויה שראוי היה שבית המשפט יגיב עליה באי פסיקת הוצאות לשום צד.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום י' בטבת, תשס"ו (10 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.